בדרך כלל נהוג להתייחס אליהם כאל יצורים נחותים.
אך למרבה הפלא, בתרבויות מסויימות לאורך ההסטוריה האנושית חרקים רבים נחשבו דוקא כבעלי סגולה כזו או אחרת ו״מביאי מזל״, אם זה כושר טוויית החוטים הפלאי של העכביש, יכולת עקיצתה של הדבורה או יכולת השלת עורו של הנחש.
תכונות ייחודיות שבני אדם לעיתים יחסו וקישרו להם יכולות על אנושיות להתמודדות עם אתגרי החיים.
ואף יותר מזה, תתפלאו לשמוע אבל הרבה פעמים תוכלו למצוא את ״כוכביה״ השונים של ממלכת החרקים כסימבול אולטימטיבי לכוחם של החיים עצמם בשל החזקתם בתכונות שליליות וחיוביות גם יחד, בהם תלויה יציבותו של היקום.
מעוררי דחיה או הערצה? נשאיר את השיפוט בידיכם, מה שבטוח הם לא יתנו לכם להשאר אדישים.
קבלו הצצה חד פעמית אל עולם תכשיטי החרקים המופלא.
תכשיטי חרקים בתקופה הויקטוריאנית
התקופה הוויקטוריאנית הייתה תקופה של שינויים, כאשר המהפכה התעשייתית הביאה לשינויים דרסטיים בחברה ובתרבות.
מספר גדל והולך של אנשים עברו לעיירות וערים לצורכי עבודה, עד כדי כך שהאזור הכפרי הפך למקום של נוסטלגיה שלעתים קרובות עבר רומנטיזציה.
בנוסף לכך ההסטוריה של עולם הטבע כבשה את מוחם של האנשים, כשמחקרים מדעיים כמו של דרווין חשפו לראשונה יצורים מופלאים ממחוזות רחוקים שטרם נודעו לאדם.
בעקבות תהליך האורבניזציה החלה אובססיה אצל הויקטוריאנים ונסיון להפריח את השממה ולשחזר את עולם הטבע בתוך בתיהם, הם החלו בשלל פעילויות לדוגמה:
- גידול צמחים תחת מנורה בבתיהם
- גידול צמחים אקזוטיים בחממות
- פיחלוץ חיות כהובי חברתי
- גידול צפרדעים באקווריומים
דברים מעין אלה הפכו להיות דבר שבשגרה.
מבחינת אופנתית החלה הצטיידות בתכשיטים ובגדים מכוסים במוטיבים של חי וצומח.
בתחילה עיצובי תכשיטים שיקפו מושגים רומנטיים יותר של עולם הטבע בעלי מוטיבים עדינים של פרחים ועלים, אך עד מהרה העיצובים עברו לתיאורים גרפיים מדויקים יותר של חרקים בצבעים עזים כמו
- עש
- פרפרים
- שפיריות
- דבורים
- עכבישים
- זבובים
- חיפושיות
התכשיטים שנוצרו כדי להתאים לטרנד החדש הזה כללו אבני חן יקרות בעיצוביהם, שהעצימו את הצבעוניות והחיות של הפריטים והוסיפו להם ערך מהותי.
חלק מהאבנים הפופולריות היו
- יהלומים בליטוש ישן
- פנינים טבעיות
- אבני רובי
- אזמרגדים
שיצרו שילובים מהפנטים שקשה להתעלם מהם עד היום.
שימוש באבני חן טובות או פנינים גדולות לייצוג גוף החרק היה נפוץ מאוד בקרב התכשיטים הויקטוריאנים, שלעיתים האבן (או הפנינה) היתה בעצמה משמשת לחלק גוף שלם של החרק.
חלק נרחב מהתכשיטים כפי שתראו בתמונות הם סיכות, זה כי בין המאות ה-17 וה-19, סיכות תפסו חלק נכבד מעולם תכשיטים, לחלקן היו אף מנגנונים שאפשרו להוסיף אותן לשרשרת ולענוד אותן כתליון לכל דבר.
דבורי נפוליאון
בסביבות סוף המאה ה-19 תחילת המאה ה-20, הדבורים היו מוטיב פופולרי בתכשיטי חרקים באירופה.
בעיקר בגלל שדבורים היו סמלו של הנסיך נפוליאון ויקטור בונפרטה מצרפת (הידוע גם בשם נפוליאון החמישי), ונלבשו בזמנו ברחבי אירופה כדי להפגין תמיכה בטענותיו.
מדוע נפוליאון בחר דוקא בדבורה?
היו דיונים רבים במועצתו של נפוליאון לגבי בחירת הסמל, תרנגול שהיה סמלה של גאליה העתיקה נלקח בחשבון וגם האריה, אך בסופו של דבר נבחרה דוקא הדבורה.
דבורים, למעשה ציקדות (cicadas) חרק הדומה בצורתו לדבורה, נחשבו לסמל העתיק ביותר של ריבוני צרפת, נראה שנפוליאון רצה לשייך את עצמו לשושלת מפוארת זו.
בנוסף, הדבורה הייתה סמל ל
- אלמוות והתחדשות
- חריצות ויצרנות
- סדר וארגון
- טוהר דתי
- מלכותיות
- בעלת סגולות ומתיקות בגלל ייצור הדבש שלה
נפוליאון דאג לכך שהדבורה תאומץ באופן נרחב בחצרו, בבגדיו, בשטיחים ובריהוט שלו.
עד כדי כך שלבסוף הכינוי הדבורה the Bee דבק בו.
חרפושית מצרית
החרפושית המצרית הייתה אחד הסמלים המוכרים ביותר במצרים העתיקה, היא נחשבה לסמל של התחדשות ולידה מחדש.
החרפושית הקסומה הזאת היא סוג של חיפושית זבל, אשר היתה מפלסת מסלול באדמה כאשר היתה מגלגלת כדורי גללים גדולים המכילים את ביציה, המצרים האמינו שבכך היא מחקה את מסלול השמש וקישרו אותה בקשר הדוק לאל השמש.
בנוסף, החיפושיות אשר היו בוקעות מהכדורים מסמלות לפי המצרים חיים חדשים הבוקעים מהאדמה.
חרפושיות אלה הופקו במספרים עצומים במשך מאות שנים ואלפים רבים שרדו.
בתחום הארכיאולוגיה היא אחד הממצאים השכיחים ביותר ממצרים העתיקה אפילו בישראל של העת העתיקה ישנם ממצאים של חרפושיות המעידות על השלטון והשפעת התרבות המצרית בה.
הן היו עשויות ממגוון חומרים, הנפוצים ביותר היו סטיאטיט ופיאנס מזוגגים, אך נעשה שימוש גם באבנים חצי יקרות שהנפוצות שבהן היו
- אמטיסט
- ג'ספר
- קרנליאן
בתדירות נמוכה יותר שולבו גם
- זהב
- כסף
- ברונזה
- שנהב
- זכוכית
בסיסי החרפושית בדרך כלל היו כתובים או מעוטרים בעיצובים והם שימשו גם כקמעות וגם כחותמות.
האורך הנפוץ לחרפושית סטנדרטית הוא בין 6 מ"מ ל-40 מ"מ, ורובן היו בין 10 מ"מ ל-20 מ"מ.
חרפושיות גדולות יותר נוצרו מעת לעת למטרות מסוימות לדוגמה,
חרפושי לב אשר אורכן היה בדרך כלל 50 מ"מ עד 90 מ"מ, מאפיניהן היו מעט שונים והן נוצרו למטרת קבורה.
פריט קסום זה הוא אחד הקמעות המוכרים ביותר בעולם התירות של היום וסביר להניח שמי שנתקל בחרוז כזה או אחר בצורת החרפושית המצרית באחד ממסעות השיטוטים שלו בחנויות המזכרות של ימינו לא ידע על ההסטוריה והסיפור העשיר העומד מאחוריה.
החרפושית מגיעה גם לאירופה הויקטוריאנית
בשנות ה-60 של המאה ה-19, עם פתיחת תעלת סואץ, ועם עליית בריטניה לשלטון במצרים ב-1883 החלה באירופה התעוררות של עניין בכל מה שקשור בסגנונות ואופנות מצריים.
מה שהפך את החרפושית המצרית, לפופולרית מאוד גם בעיצובי תכשיטים ויקטוריאנים של סוף המאה ה-19!
כך שאם תחפשו טוב תוכלו להתקל ביצירות מאז שבהן החרפושית מככבת בתכשיטי זהב ויקטוריאנים יוקרתיים המשלבים לעיתים גם יהלומים משובחים.
בתמונה, יצירה מאת רנה לאליק Rene Lalique מהשנים 1897-1899.
העשויה זהב, אמייל, יהלומים ואבני כריזופראס בצבע טורקיז.
היא כוללת 3 חרפושיות באמצע ו-2 דמויות אישה-חרק עם כנפיים בצדדים.
יצירה זו נוצרה עבור שחקנית התיאטרון הצרפתיה ממוצא יהודי, שרה ברנאר (בצרפתית: Sarah Bernhardt)
אשר נחשבה בתקופתה לשחקנית המפורסמת בעולם.
תכשיטי חרק ארט נובו
תקופת האר נובו אמנם היתה קצרה (בערך 1890-1914) אך בעלת השפעה משמעותית על עיצוב תכשיטים ועל דיסציפלינות אחרות של אמנות דקורטיבית.
תכשיטי ארט נובו מקורם בצרפת, בלגיה וחלקים נוספים של אירופה, סימנו את השינוי מהתקופה הוויקטוריאנית למודרנית.
חרקים המשיכו להיות מוטיב רב עוצמה ומועדף בתכשיטים אך כתגובה לתכשיטים הנעשו בייצור המוני וראליסטי מאוד מבחינת האובייקיטים, צורות גרפיות ברורות ומדויקות, הסגנון היה שונה בתכלית באסתטיקה עם
- צורות המרחפות בזרימה חופשית
- יצירות המשלבות השראת מהאומנות היפנית
- שימוש בטכניקות אמייל
- עבודות מפורטות בסגנון ויטראז'
אמנים מוכרים
חלק מהאמנים המוכרים של תקופה זו תוכלו למצוא את
Henri Vever הנרי ובר (1854-1942)
היה אחד התכשיטנים האירופיים הבולטים של תחילת המאה ה-20, הנרי הפעיל את העסק המשפחתי, Maison Vever, שהוקם על ידי סבו.
והיה אספן גדול וידוע של יצירות יפניות.
Rene Laliqueרנה לליק (1860-1945)
היה יוצר זכוכית ומעצב תכשיטים מפורסם, הוא עיצב לתכשיטניות הגדולות קרטייה ובושרון וב-1885 הוא פתח עסק עצמאי משלו לתכשיטים ופרטי אומנות מזכוכית.
בתכשיטיו שולבו חומרים לא שגרתיים כמו זכוכית, אמייל, קרן ושנהב.
Lucien Gaillard לוסיאן גאיאר (1861-1942)
היה תכשיטן וצורף צרפתי, בן למשפחת תכשיטנים.
ב-1840 סבו הקים חברת תכשיטים בפריז ובערבות השנים אחרי שעבד כשוליה תחת אביו הוא השתלט ולקח פיקוד על העסק.
כמו כן גאיאר התעניין מאוד באומנות יפנית את השפעותיה ניתן לראות ביצירות שלו.
Georges Fouquet ז׳ורז׳ פוקה (1862-1957)
היה מעצב תכשיטים צרפתי ידוע, הוא עבד עם אביו בעסק המשפחתי וב-1900 פתח חנות תכשיטים חדשה משלו.
יצירותיו שילבו צורות גאומטריות מעודנות אשר הולידו פריטים בלתי נשכחים.
בתמונה הראשונה, תליון עש ארט נובו אשר נוצר בשנת 1900 על ידי האמן והצורף הצרפתי המפורסם לוסיאן גאיאר Lucien Gaillard עבודה המשלבת זהב, אמייל שמפלה champlevé enamel, קרן מגולפת ואבני ציטרין מרהיבות.
בתמונה השניה, סיכת פרפר זהב יהלומים ופנינה בשילוב אמייל בטכניקת plique à jour
צרפת, סביבות 1900
טכניקות אמייל שונות
עבוד תכשיטינים רבים בתקופת האר נובו, טכניקות אמייל צבעוניות היו נפוצות יותר משימוש באבני חן.
טכניקות אמייל עתיקות חזרו לאופנה וחדשות התפתחו והורחבו מה שיצר את טביעת האצבע הייחודית והמרהיבה המאופינת עם תקופה זו.
- Champlevé
- Plique-à-jour
- Basse-Taille
- Painted Enamel
- Sgraffito
- Basse-Taille
- Cloisonné
- Guilloché
- Grisaille
- Ronde Bosse
עבודת אמייל נפוצות מאוד בקרב התכשיטים העתיקים, ואם תשאלו אותנו רבות מהיצירות היפות ביותר שנתקנו בהן בימינו היו משולבים טכניקה זו.
הצבעים מגוונים וכל יצירה משלבת את הסטייל שלה עם או בלי אבני חן.
בתמונה, סיכת חיפושית עתיקה עשויה זהב 14K צהוב משובצת פנינים ויהלומים לעיניים, וכמובן אמייל ירוק בכמה גוונים.
בתרבויות רבות החיפושית נחשבת לסמל של התחדשות וצמיחה, לא סתם, החיפושית היא בעל חיים אשר מקיים מחזור חיים בעל ״גלגול מלא״ (ביצה, זחל, גולם, בוגר).
היא מסוגלת לעוף ולרוב המאמצים הכבירים שלה להביא צאצאים לעולם מעידים על כוחות טבע מופלאים ו״על אנושיים״.
השפעות יפניות בתקופת הארט נובו
ב-1854 יפן חתמה בעל כורחה (תחת איום צבאי מרומז) על הסכם שלום עם ארה״ב.
מה שסיים את תקופת ההסתגרות והבדלנות יפנית מהעולם שסביב שנמשכה כ-220 שנים.
לעומת האמריקאים, הרוסים והממשלות הבריטיות שהיו להוטים לנצל את כל המשאבים החדשים הזמינים, צרפת בהנהגת נפולאון השלישי בנתה מספנות ביפן תמורת הזכות לייבא סחורות יפניות.
האמריקנים, הרוסים והממשלות הבריטיות היו להוטות לנצל את המשאבים החדשים הזמינים, אבל צרפת, בהנהגתו של נפוליאון השלישי, היא שבנתה מספנות ביפן תמורת הזכות לייבא סחורות טובין יפניות.
הצגתה לראשונה של אומנות יפנית עתיקה ומודרנית כאחד המשלבת תמות מעולם הטבע ודרקונים מכושפים השפיעה מאוד על היוצרים הצרפתים של התקופת האר נובו.
בתמונה, סיכת תליון פרפר דמות אישה יפנית מסוף המאה ה-19 של מעצב התכשיטים ז׳ורז׳ פוקה Georges Fouquet.
משלבת זהב עם יהלומים, אבני חן, פנינים ועבודת אמייל מרהיבה.
איכות אומנותית על פני מסחרית
אמני ארט נובו התעניינו יותר ביצירות בעלות ערך אומנותי על פני מסחרי.
לכן הרבה פעמים בתכשיטים של תקופה זו במקום להתקל בספיר, אמרלד, רובי ויהלומים הנחשבות אבנים יקרות, תוכלו למצוא חומרים מגוונים כמו:
- קרן
- אופל
- אמייל
- מונסטון
- כלקדון
- כריסופראז
- אגת
- פנינים
בתמונה, אשת השפירית Dragonfly Woman של רנה לאליק Rene Lalique עשויה זהב אמייל, כריסופראז, אבני מונסטון ויהלומים. 1897-1898
חופש עיצובי ודיוק מוקפד
התכשיטים האדוארדיים ידועים בעיצובים העדינים, המדויקים להפליא.
בניגוד לתכשיטים הויקטוריאניים, פריטים רבים שנוצרו בתקופת הארט נובו נעשו בצורה נשית מאוד, תוך שימוש באבנים קטנות עדינות יותר וסטינג מוקפד.
חרקים היו נושא נפוץ מאוד לתכשיטים בתקופת הארט נובו, והם נחשבים מייצגים חופש עיצובי.
בתמונה הראשונה,
סיכת חרק אדוארדית ארט נובו מפוארת אשר יוצרה בפריז בשנת 1903.
היא עשויה זהב אדום 15 קראט ומשובצת אולד מיין רובי בחיתוך בריליאנט, אזמרגד גדול ויפיפה, ופנינים מתורבתות.
בתמונה השניה,
סיכת שפירית אדוארדית בסגנון ארט נובו אשר יוצרה בצרפת בשנת 1900.
היא עשויה זהב 18K ומשובצת יהלומים.
תכשיטי וינטג׳
סיכת עכביש
גם בתכשיטי הוינטג׳ המאפיינים הויקטוריאניים מורגשים, סיכת עכביש זעירה וינטג׳ מזהב 14K כאשר אבן הג׳ייד משמשת לגוף, הפנינה לראש ואבני רובי קטנות לעיניים כיאה לעיצובים הויקטוריאנים.
העכביש,תתפלאו לשמוע, על פי תרבויות רבות נחשב אחד החרקים המופלאים ביותר אשר מייצר יש מאין את קוריו ובכך שורד ומקיים את חייו בממלכת הטבע.
חלק מסמליו הם:
- תבונה
- יצירתיות
- השראה אלוהית
- טרנספורמציה
- טווה גורל
עפ״י האינדיאנים העכביש מסמל הגנה מפני פגיעה, במצרים הוא מיוחס לאריגת העולם, בסין הוא סמל למזל טוב היורד משמים (בגלל החלקתו מטה על פני קורו) ובנצרות הוא מסמל את השטן המפיל ברשתו את החוטאים.
כמו כן, בשל תכונותיו הקטביות (תוקפנות, חורבן והרס וכן יצירתיות, בניה ושגשוג) לעיתים הוא נחשב לסימבול של היקום אשר מכיל בתוכה גם אל השלילי וגם ואת החיובי של חורבן והרס מצד אחד וחיים ותקומה מצד שני.
סיכות דבורים
סיכות דבורים מזהב 14 קראט לבן, צהוב ואדום.
בשילוב אבני רובי ורודות לעיניים, יהלומים בליטוש ישן לכנפיים ופנינה לגוף.
האמונות והאסוציציות לגבי הדבורים מגוונות, והיא חולשת על תרבויות רבות.
לעיתים הדבורים כסמל המשלב את שני הקטבים מר מתוק, אל האהבה קאמה מתואר כששורה של דבורים מעופפת בעקבותיו סמל לכאבה המתוק של האהבה.
במקומות שונים בעולם האמינו כי הדבורים מתרבות רביית בתולין ולכן בנצרות הקדמונית מרי הקדושה אמו של ישו מסומלת על ידי הדבש (גם הוא נחשב מתנת האלים).
במסורת הקלטית הדבורים נחשבו שנושאות ״סודות חכמה״ מהעולם הבא ועל פי מסורות סיניות הן סמל לפרודוקטיביות וחסכון.
תכשיטים בני זמננו
יוצר מוכר בן זמננו השואב את השראתו מעולם הטבע הוא Andreas von Zadora-Gerlof, בקולקציה המרהיבה שלו Timepieces של שעוני יוקרה שכל אחד מהם הוא יצירת אומנות בפני עצמה, תוכלו למצוא מגוון בעלי חיים כמו, צב ים, חיפושית, צפרדע, נחש, עקרב, כוכב ים, פיל, עכבר ועוד.
בתמונה המרהיבה שעון דבורה של Zadora עשוי זהב 18K צהוב ולבן בשיבוץ יהלומים קנריים צהובים ויהלומים לבנים, אבני רובי, ספיר ואמרלד לכתר, ורובי קבושון לעיניים.
זדורה פתח את המטה שלו בניו יורק בשנות ה-90, שם זכה לכינוי "הפברז'ה האמריקאי".
כבר כמעט ארבעה עשורים מאוחר יותר הוא יצר יצירות עבור בני מלוכה, סלבריטאים, אספני אמנות וגלריות ובתי אופנה ותאגידים.
רבים מהאנינים והאספנים האמנותיים המובחנים בעולם מכירים בכישרון הייחודי שלו ומעריכים וחומדים את יצירותיו הסנסציוניות.
יצירתו Queen bee מלכת הדבורים, היא בהחלט אחת היצירות המרהיבות שידעו זמננו.
